פסק-דין בתיק ע"פ 2811/07

1.         ביום 5.6.07 הוציא המערער מס' 1 (להלן - המערער) צו הריסה (להלן - הצו או צו ההריסה) לפי סעיף 238א לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965 (להלן - החוק), לגבי 3 מבנים הנמצאים במתחם החזיריות בכפר פסוטה.

            המבנה הראשון, כך מפרט הצו,  עשוי ברזל ועץ ומצופה בפח איסכורית אדום בגודל של כ - 130 מ"ר. המבנה השני הוא מבטון מזויין מכוסה באדמה ומסלעות ובגודל של כ - 120 מ"ר. הבניה השלישית ענינה, יסודות וקורת קשר לשני מבנים נוספים בשטח של כ - 360 מ"ר. הצו כולל גם תשריט שצורף לו ומפורטות בו חלקות המקרקעין שבהן מדובר, ועוד פרטים הנדרשים לענין.

2.         המשיבים הגישו לבית משפט השלום בעכו בקשה לבטל את הצו. העניין הובא לדיון בפני כב' השופט זיאד סאלח בתיק ב.ש. 3975/04. לאחר שנשמעו טענות הצדדים,  החליט כב' השופט סאלח לקבל את הבקשה והורה על ביטול הצו מחמת ש"לא התקיימה התייעצות כדין וכנדרש בסעיף 238א(ב) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965".

            על כך הערעור.

3.         לא היתה זו ההתדיינות הראשונה בין הצדדים לגבי הבניה במיתחם החזירייה בפסוטה.

תחילתן של ההתדינויות, כך נראה, עוד בת"פ 1418/93 של בית משפט השלום בנהריה ולאחר מכן ת"פ 1033/96, ת"פ 1223/00 ות"פ  1349/00  באותו בית משפט.

            ביום 17.4.05 הוגש לבית משפט השלום בקריות כתב אישום נגד  מר קיסר ג'רייס בגין אי קיום צווים שניתנו נגדו בתיקים הנ"ל וכן עבירה נמשכת של שימוש ללא היתר במקרקעין שבחלקות 5, 6, 7, 14 בגוש 19658 למסחר בבניה שבחלקות הנ"ל בשטח של 750 מ"ר, בניגוד לצווי בית המשפט ובניגוד לתכניות החלות על המקרקעין הנ"ל המיועדות לחקלאות. בתיק זה התקיימו דיונים בתאריכים 30.6.05 , 6.12.05, 27.2.06, 16.5.06, 20.9.06 וכן ביום 5.10.06, ובסופו של דבר עוכבו ההליכים בתיק, וכתב האישום נמחק.

            ביום 4.7.06 הוגש לבית משפט השלום בקריות נגד המשיבים כתב האישום בת"פ 805/06 בו יוחסו להם העבירות של שימוש במקרקעין הטעונים היתר בלא היתר כזה, וכן שימוש חורג בקרקע חקלאית ללא היתר, הכל לגבי חלקות 5, 6, 14, 45 בגוש 19658 לגבי מבנים מבטון, בלוקים וסככות פח בשטח כולל של כ - 980 מ"ר, שנבנו למטרת דיר חזירים, בקרקע חקלאית. בתיק זה התקיימו דיונים בתאריכים 26.3.07, 14.6.07 ו 8.7.07. שאז חזר בו ב"כ המאשימה מן האישום, וכתב האישום בוטל.

            נראה, כי הסיבה לביטול האישומים נעוצה במצבו המיוחד של אבי המשפחה, מר קיסר ג'רייס שמצבו תואר בבקשה כ"אדם קטוע שתי גפיו התחתונות, מרותק לכסא גלגלים וסובל ממחלות סופניות", אשר בשנים עברו, בנה את דיר העיזים שהורחב מאוחר יותר, לחזיריה.

            ביום 30.1.07 הוצא צו הריסה מינהלי נגד המבנים, והמשיבים פנו לבית משפט השלום בעכו וביקשו את ביטולו (ב"ש 1875/07). כב' השופט חאמד קיבל את הבקשה והחליט ביום 23.4.07 לבטל את הצו מחמת שהמיבנים לא פורטו בו, כך החליט, כהלכה ובפירוט הנדרש. הוא ציין כי "אין בהחלטתי זו כדי למנוע מהמשיב 1 (יו"ר הועדה) להפעיל את סמכותו וליתן צו הריסה מנהלי חדש לחלק הבנייה במקרקעין הנ"ל, בהתקיים כל התנאים עליהם מצווה המחוקק בסעיף 238א" של החוק.

            על החלטת כב' השופט חאמד ערערו המערערים (ע"פ 2383/07). את הערעור שמע כב' השופט שפירא, אשר החליט לדחותו, וקבע כי "בנסיבות המקרה שבפניי התיעצות טלפונית, בלא שמוצגים בפני ראש הועדה לתכנון ובניה הצו וכן נתונים ברורים על המבנה שניתן לגביו הצו (כגון תשריט וכד') אינה מהווה התיעצות העומדת בדרישות חוק התכנון והבנייה."

            ביום 5.6.07 הוצא צו ההריסה המינהלי, הנוכחי, שבוטל בערכאה הראשונה, ועל כך הערעור.

4.         ההוראה שבסעיף 238א לחוק, קובעת את התנאים שקיומם נדרש כתנאי להוצאת צו הריסה מינהלי. נדרש תצהיר החתום על ידי מהנדס הועדה או מהנדס אחר אשר יאשר כי הבנין הוקם ללא היתר, או כי הוא בנין חורג ובמה הוא חורג, וכן כי הבניה לא הסתיימה או כי היא הסתיימה לא יותר מאשר 60 ימים לפני מועד הגשת התצהיר. עוד נדרש, כי התצהיר יאשר שהבנין אינו מאוכלס.

            סעיף קטן (ב) של סעיף 238א, אומר כך:

"היתה הועדה המקומית מועצת רשות מקומית כאמור בסעיף 18 ונתמנה לאותה רשות מקומית יועץ משפטי, לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא לאחר התייעצות עמו; היתה הועדה המקומית ועדה למרחב תכנון מקומית כאמור בסעיף 19, לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית שבתחומה מצוי הבנין החורג."

            בענייננו, חלה הסיפא שבסעיף קטן (ב) הנ"ל, ולשם הוצאת הצו, נדרש היה לקיים התייעצות עם ראש המועצה המקומית פסוטה.

5.         בבקשה לביטול הצו הועלו על ידי המשיבים 5 טעמים אשר לשיטתם הצדיקו את ביטול הצו: [א] הליך ההתייעצות לא נעשה כדין; [ב] לא קויימה התייעצות עם היועץ המשפטי של ועדת התכנון; [ג] התצהיר לא היה חוקי ולא יכול היה לשמש כבסיס להוצאת הצו; [ד]  מדובר בבריכות ביוב שהריסתן תרע את המצב הכללי ותיפגע באינטרס הציבור ו  - [ה] הצו אינו מפורט כנדרש.

6.         כב' השופט סאלח דחה את כל טענות המשיבים הנוגעות לנושאים [ב] עד [ה] לעיל. על כך לא הוגש ערעור ולא ראיתי סיבה להתערב בהחלטתו באשר לנושאים האמורים.

7.         כאמור, נתקבלה הטענה הנוגעת לחובת ההתייעצות עם ראש הרשות המקומית ולכך יש להתייחס בערעור, כמפורט בהמשך. על ההתייעצות נערכה תרשומת בה רשם המערער ביום 5.6.07כי הוא שוחח עם יו"ר הועדה המקומית פסוטה, הודיע לו כי הוא שוקל הוצאת צו הריסה מינהלי "בקשר לבנין המצוי בחלקה 8, 7, 6, בגוש 19658 וגוש 19657 חלקות 45, 46, 47 המקום פסוטה ושתיאורו חזיריות בפסוטה וביקשתי לקיים איתו חובת התייעצות בעניין עפ"י החוק. תשובתו מכינים תוכנית מיתאר שבו המקום מיועד לגידול בעלי חיים. איני רוצה להיות מעורב." הקשר בין המתיעצים התקיים בשיחה טלפונית.